#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק. 1 גיד הנשה שנתבשל עם הגידים וחתיכה של נבלה שנתבשלה עם החתיכות ואינו מכירם ואינו נותן טעם האם אסורים ומדוע?	אסור אפ' יש רוב כנגדו ואינו נותן טעם שאינם מתבטלים ברוב, גיד משום שהוא בריה, וחתיכה הואיל וראויה להתכבד לפני האורחים, וצריכא.	חולין ק.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק. 2 חתיכה של נבלה וכד' שנתבשלה בקדרה עם רוטב קיפה וחתיכות האם אוסרת הכל ומדוע (האם אמרינן חתיכה נעשית נבלה)?	"אם נותן טעם בכולם - ודאי אוסרת.<p dir=""rtl"">אם אינה נותנת טעם - דרש רב בר בר חנה שמותר, אוקי רב אמורא עליה ודרש כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה וכדעת ר' יהודה שמין במינו לא בטל. לאביי שקדם וסילק את האיסור, דאם לא תיפוק ליה משום החתיכה הראשונה, ורבא אמר אפ' לא קדם וסילקו כגון שיש ברוטב ובקיפה ששים כנגד החתיכה הראשונה והוי מין במינו ודבר אחר שהדין לר&quot;י הוא סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו.</p>"	חולין ק.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק: האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה משום מה חייב ומדוע (3)?	"דעת ת&quot;ק במשנה שחייב משום בהמה טמאה ולא משום גיד, סבר יש בגידים בנותן טעם ואין איסור חל על איסור.<p dir=""rtl"">ר' יהודה מחייב שנים, משום בהמה טמאה דיש בגידים בנותן טעם ומשום גיד הנשה, ואף דבעלמא סובר דאין איסור חל על איסור {לכן אין נבלת עוף טמא מטמא בגדים} כאן חל שכן איסורו נוהג בבני נח.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ש פוטר לגמרי דסבר אין בגידים בנותן טעם, ואפ' הכי אין איסור גיד חל דכתיב &quot;על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot; מי שגדו אסור ובשרו מותר יצא זה שאף בשרו אסור.</p>"	חולין ק:		
